הסדר חוב מחוץ להליך חדלות פירעון האם יש אלטרנטיבה?
רבים סבורים כי אדם שנקלע לקשיים כלכליים, האפשרות היחידה העומדת בפניו היא כניסה להליך חדלות פירעון. אך האמת מורכבת יותר – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא נועד רק להסדיר מקרים קיצוניים של קריסה כלכלית, אלא גם להציע פתרונות חלופיים עבור חייבים המעוניינים להסדיר את חובותיהם מבלי להיכנס להליך חדלות פירעון פורמלי. אחד הפרקים המשמעותיים בחוק עוסק בדיוק באלטרנטיבה זו – "הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים". מדובר במסלול משפטי המאפשר לחייב להציע הסדר תשלומים לנושים, לקבל את אישורם –
וכל זאת בלי להיחשב כחדל פירעון ובלי לעבור את ההגבלות המלוות הליך כזה.
מהו הליך חדלות פירעון?
מתי הסדר חוב מחוץ להליך חדלות פירעון מתאים?
המסלול מיועד לחייבים פרטיים/בלעי עסקים שנקלעו לחובות אך אינם מעוניינים, או אינם זקוקים, להיכנס להליך חדלות פירעון מלא – לדוגמה, בעלי עסקים שעדיין פועלים, או אנשים המעוניינים לשמר את שמם הטוב ולשמור על עצמאותם הכלכלית. החוק מציע להם דרך לגיטימית, שקופה ומוסדרת להגיע להסכמות עם הנושים – באישור בית המשפט.
כיצד מתנהל ההליך?
הליך הסדר חוב מחוץ לחדלות פירעון מתנהל בשלבים הבאים:
1. הגשת בקשה לבית המשפט
החייב מגיש בקשה לבית משפט השלום, בה הוא מפרט את נסיבות הסתבכותו הכלכלית, מציין את כלל נושיו, ומציג
הצעת הסדר תשלומים – בין אם בפריסה חודשית, בתשלום חד-פעמי, או שילוב של השניים.
2. מינוי מנהל הסדר
אם בית המשפט סבור שהבקשה ראויה, הוא ימנה מנהל הסדר – אדם ניטרלי שתפקידו לסייע לחייב לנהל את התהליך, לכנס את הנושים ולהביא את ההצעה להצבעה.
3. אסיפות נושים והצבעה
הנושים מוזמנים להשתתף באסיפות רשמיות, בהן יוצגו תנאי ההסדר. על מנת שההסדר יאושר, יש לעמוד בשני תנאי סף:
-
רוב מניין – למעלה מ-50% מהנושים שהשתתפו באסיפה יתמכו בהסדר.
-
רוב ערך – הנושים התומכים מחזיקים בלפחות 75% מהסכום הכולל של החוב.
במילים פשוטות – חייב להשיג הסכמה הן לפי כמות הנושים והן לפי היקף החוב.
מהם היתרונות של הסדר חוב מחוץ לחדלות פירעון?
הימנעות מהליך חדלות פירעון
החייב לא נחשב כחדל פירעון ולא מוטלות עליו ההשלכות הנלוות לכך – כמו רישום ציבורי במאגרי מידע, מגבלות ניהול עסק, והכתם הכלכלי שמלווה הליך חדלות פירעון.
גמישות וניהול עסק תקין
החייב יכול להמשיך לנהל את עסקו באופן חופשי, מבלי לבקש אישורים מיוחדים לכך – בניגוד להליך חדלות פירעון, שבו נדרש אישור מיוחד מבית המשפט לניהול עסק עצמאי.
פתרון שמוסכם על כל הצדדים
מדובר בהליך וולונטרי, שבו רוב הנושים נותנים את הסכמתם להסדר, ולכן יש סבירות גבוהה לשיתוף פעולה, להבנה ולרצון הדדי להגיע להסדר.
מהם החסרונות והסיכונים בהליך?
הפקדה ראשונית לקופת בית המשפט
החייב נדרש להפקיד סכום ראשוני (בדרך כלל כמה אלפי שקלים) בקופת בית המשפט – דרישה שיכולה להקשות על חייבים שנמצאים כבר במצב כלכלי קשה.
אין עיכוב הליכים אוטומטי
בשונה מהליך חדלות פירעון, אין עיכוב הליכים באופן אוטומטי – אם נושה מגיש תביעה או פועל נגד החייב, יש לבקש עיכוב מבית המשפט, וזה ניתן לפרקי זמן מוגבלים בלבד.
אין ביטול הליכים כולל
לא ניתן למחוק או להקפיא הליכים קיימים באופן גורף – למשל, תיקי הוצאה לפועל ממשיכים לפעול, אלא אם מתקבל אישור ייחודי של בית המשפט.
הסיכוי שההסדר לא יאושר
אם החייב לא מצליח לגייס את הרוב הדרוש באסיפות הנושים, ההסדר לא יאושר וההליך עלול לרדת לטמיון – לעיתים תוך חשיפת מצבו הכלכלי בפני כל הנושים.
אז מה עדיף – חדלות פירעון או הסדר חוב?
הבחירה בין הליכי חדלות פירעון להסדר חוב מחוץ להליך תלויה בגורמים רבים – היקף החובות, מספר הנושים, היכולת הכלכלית של החייב, רמת שיתוף הפעולה של הנושים ועוד.
הסדר חוב הוא כלי מצוין לחייבים שמסוגלים לעמוד בהחזר כלשהו ושמעוניינים לשמר עצמאות כלכלית וניהולית. מצד שני, הוא מצריך יכולת לשכנע את הנושים ולגייס את הסכמותיהם – לא תמיד דבר פשוט.
זקוק לייעוץ אישי?