הסדר נושים בחסות בית המשפט
(פרק י)
ישנה מחשבה שרווחת בקרב הציבור, אדם אשר נקלע לקשיים כלכליים המוצא היחידי שיש לו, הוא פנייה להליך חדלות פירעון.
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ישנו חלק שלם אשר מדבר על "הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים".
המחוקק בעצם נותן פתרון למי שאינו רוצה לפנות להליך חדלות פירעון וכי יש באפשרותו לפרוס את חובותיו באופן שיטיב עם נושיו וגם ימנע את כניסתו להליך חדלות פירעון.
אדם שנקלע לחובות ואינו רוצה לפנות להליך חדלות פירעון, ישנה אלטרנטיבה בחוק חדלות פירעון אשר מאפשרת לו להגיש בקשה לבית המשפט ובה להציע לנושים הסדר חוב במסגרת בית המשפט ומבלי ליתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
כיצד ההליך מתנהל?
מגישים בקשה לבית המשפט ובה מפרטים את סיפור הסתבכותו של החייב ואת ההצעה שאותה הוא מציע לנושיו בין אם בפריסה ובין אם בסכום חד פעמי.
במידה וביהמ"ש מאשר את הבקשה, ביהמ"ש ממנה מנהל הסדר אשר יסייע לחייב במהלך ההליך לגבש אסיפות נושים אשר בהם אמורות להתקבל החלטות, בעד או נגד ההסדר שהציע החייב.
הסדר החוב יאושר אם החייב השיג באסיפות נושים רוב מניין (מעל 50% מהמשתתפים באסיפה) ורוב ערך (שאוחזים במעל 75% מסל חובותיו הכולל).
החסרונות שיש בהליך
-
ישנו סכום ראשוני שהחייב נדרש להפקיד בקופת ביהמ"ש ובגובה של כמה אלפי ₪.
-
לא ניתן עיכוב הליכים אוטומטי אלא באישור ביהמ"ש ולתקופות קצובות בכל פעם.
-
אין ביטול הליכים גורף אלא באישור ביהמ"ש והחיוני לצורך ניהול חיים תקין של חייב.
-
ישנו סיכוי שההליך לא ייצלח כיוון שהחייב לא יצליח לקבל את הרוב הדרוש בהליך.
היתרונות שיש בהליך
-
לא ניתן כנגד החייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ובכך החייב נמנע מכניסתו להליך חדלות פירעון ומהשלכות שיש לכך.
-
רוב הנושים צריכים ליתן את הסכמתם ולכן מדובר בהליך שבו החייב קיבל הסכמה מנושיו לתשלום חלק מחובותיו – ולא במצב דברים שבו החזר נכפה עליהם.
-
להבדיל מניהול הליך חדלות פירעון שבו החייב צריך לקבל היתר לנהל עסק בהליך הסדר חוב אין לחייב איסור להפעיל את עסקו ובמידה והחייב השיג את הרוב הדרוש, הוא יוכל להמשיך בחייו העסקיים להבדיל מהליך חדלות פירעון שבו לא ניתן להפעיל עסק בזמן הליך למעט אישורו של בית המשפט.